כלי לימודי · מודל היפותטי · לא מדד רשמי

מחשבון טרופלציה לישראל

השוואה חינוכית בסגנון Trueflation / טרופלציה: כמה «עולה» אינפלציה לפי הנחה בסגנון מדד המחירים לצרכן מול אומדן חלופי על סל הוצאות ישראלי — עם דגש על דיור בגישת שוק ומשקלים שניתן לעדכן, וכן היסטוריה שנתית 2015–2025. לא מדד למ״ס, לא Truflation הרשמי, לא ייעוץ ולא תחזית.

תרחיש פער (הנחות בלבד):

סל הוצאות חודשי (₪)

הזינו הוצאה חודשית לפי קטגוריות בהשראת סל צרכני ישראלי. ברירות המחדל להמחשה בלבד — לא משקלי למ״ס.

סה״כ חודשי: —

שיעורי אינפלציה שנתיים (%) — הנחות

לכל קטגוריה: שיעור «רשמי־לימודי» מול שיעור «חלופי־לימודי» (טרופלציה). ניתן לערוך ידנית.

קטגוריה	רשמי־לימודי	חלופי
דיור
מזון ומשקאות
תחבורה
אנרגיה וחשמל
בריאות
ביגוד והנעלה
ריהוט וציוד לבית
אחר

שיעור «תחושה» / העברה למחיר הצרכן (%)

100% = כל הפער בקטגוריה מורגש בהוצאה. ערך נמוך יותר מדמה ספיגה חלקית (הנחה לימודית).

תוספת רגישות ייבוא / דולר־שקל (נקודות אחוז לסל מיובא) — אופציונלי

מתווסף רק לאומדן החלופי במזון, ביגוד, ציוד לבית ותחבורה (קירוב לימודי לייבוא) — לא תחזית שער.

תוצאות ההשוואה הלימודית

הנחות בלבד · לא מדד רשמי · לא Truflation · לא תחזית

אינפלציה משוקללת — רשמי־לימודי: —
אינפלציה משוקללת — טרופלציה (חלופי): —
תוספת עלות חודשית — רשמי־לימודי: —
תוספת עלות חודשית — חלופי: —
פער טרופלציה מול «רשמי» (חודשי / שנתי): —

פילוח לפי קטגוריה

תוספת עלות חודשית משוערת בכל הנחה — ופער הקטגוריה.

קטגוריה	משקל בסל	רשמי ₪	חלופי ₪	פער

השוואת עמודות — פער לפי קטגוריה

אורך יחסי לפער החודשי (ערך מוחלט). להמחשה בלבד.

היסטוריה שנתית · אומדן חינוכי היפותטי

טרופלציה מול מדד רשמי — שנה־אחר־שנה (2015–2025)

לכל שנה קלנדרית: אינפלציית CPI שנתית ממוצעת לישראל (סדרה מפורסמת) מול אומדן חינוכי היפותטי של טרופלציה לפי נוסחה שקופה של פרמיית דיור־שוק ותוספת ייבוא/אנרגיה. לא מדד למ״ס חלופי, לא נתוני TruLabs, לא תחזית.

ממוצע שנתי · CPI רשמי (2015–2025)

+1.49%

ממוצע שנתי · אומדן טרופלציה (חינוכי)

+2.33%

פער ממוצע (נקודות אחוז)

+0.84 נ״א

טבלה שנתית — CPI מול אומדן טרופלציה

עמודת «רשמי» = ממוצע שנתי מפורסם. עמודת «טרופלציה» = אומדן חינוכי היפותטי.

שנה	CPI רשמי (שנתי ממוצע)	אומדן טרופלציה (חינוכי)	פער (נ״א)	הערה
2015	‎-0.62%	+0.42%	+1.04 נ״א	דיפלציה רשמית מול עליית מחירי דירות
2016	‎-0.54%	+0.33%	+0.87 נ״א	—
2017	+0.25%	+0.68%	+0.43 נ״א	—
2018	+0.81%	+0.81%	0.00 נ״א	ירידת מחירי דירות — אין פרמיית דיור במודל
2019	+0.82%	+0.94%	+0.12 נ״א	—
2020	‎-0.58%	+0.48%	+1.06 נ״א	שנת קורונה — דיפלציה רשמית מול דיור חיובי
2021	+1.48%	+2.82%	+1.34 נ״א	—
2022	+4.41%	+6.05%	+1.64 נ״א	שיא אינפלציה + לחץ אנרגיה/ייבוא לימודי
2023	+4.23%	+5.66%	+1.43 נ״א	—
2024	+3.07%	+4.13%	+1.06 נ״א	—
2025	+3.04%	+3.26%	+0.22 נ״א	ממוצע שנתי רשמי; מחירי דירות — קירוב חינוכי (התקררות יחסית)

מקור עמודת CPI: ממוצע שנתי של שינוי מדד המחירים לצרכן בישראל (Inflation, consumer prices annual %) — World Bank / IMF דרך FRED סדרה FPCPITOTLZGISR (מבוסס נתוני למ״ס). עודכן סטטית בספטמבר 2026.

תרשים — שיעור שנתי (%)

קו כחול־מותג: CPI רשמי · קו כתום: אומדן טרופלציה חינוכי

המחשת כוח קנייה מצטבר

מדד בסיס 100 בסוף 2014. אחרי 11 שנים (עד סוף 2025):

לפי CPI רשמי: 117.4
לפי אומדן טרופלציה: 128.5

פירוש לימודי: סל שעולה לפי האומדן החלופי «נשחק» יותר מאשר לפי הממוצע הרשמי — פער מצטבר של כ־11 נקודות מדד. לא תחזית ולא מדד רשמי.

שנה	מדד רשמי	מדד חלופי
2015	99.4	100.4
2016	98.8	100.8
2017	99.1	101.4
2018	99.9	102.3
2019	100.7	103.2
2020	100.1	103.7
2021	101.6	106.6
2022	106.1	113.1
2023	110.6	119.5
2024	114	124.4
2025	117.4	128.5

מתודולוגיה שקופה (היפותטית)

בסיס רשמי: ממוצע שנתי של אינפלציית המחירים לצרכן בישראל ממקור מפורסם (World Bank/IMF → FRED FPCPITOTLZGISR).
פרמיית דיור לימודית: משקל סל דיור ≈ 35% × העברה 45% × הפער החיובי בין עליית מחירי דירות ל־CPI.
תוספת ייבוא/אנרגיה: נקודות אחוז קטנות בשנים עם לחץ מחירים גלובלי (הנחה לימודית).

אומדן חלופי ≈ CPI_רשמי + 0.35 × 0.45 × max(0, מחירי_דירות − CPI_רשמי) + תוספת_ייבוא/אנרגיה

שינוי שנתי משוער במדד מחירי דירות (Dwellings Price Index) של הלמ״ס / קומפילציות ציבוריות — קלט חינוכי סטטי בלבד. מדד הדירות אינו חלק ממדד המחירים לצרכן.

עמודת הטרופלציה היא אומדן חינוכי היפותטי בלבד — לא מדד למ״ס, לא Truflation/Tru Labs, לא תחזית ולא ייעוץ.

מהי טרופלציה (Trueflation) — ומדוע גרסה לישראל?

Trueflation (בעברית לעיתים טרופלציה) הוא שם מוכר למדד אינפלציה חלופי בארה״ב: עדכונים בתדירות גבוהה, מיליוני תצפיות מחיר ממקורות שוק, וגישה שונה לדיור לעומת מדד רשמי שמבוסס סקרים והתאמות סטטיסטיות. הרעיון החינוכי: «מה מרגישים בסל» יכול להיבדל ממה שמתפרסם כמדד headline.

בישראל המדד הרשמי הוא מדד המחירים לצרכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחשבון הזה אינו מעתיק את Truflation ואינו מפרסם מדד מתחרה — הוא מודל חינוכי היפותטי שמאפשר להשוות הנחת אינפלציה «בסגנון רשמי» מול הנחה «חלופית» על סל הוצאות אישי/משפחתי ישראלי (דיור, מזון, תחבורה, אנרגיה ועוד).

איך עובד המודל במחשבון

מזינים הוצאה חודשית לפי קטגוריות.
לכל קטגוריה מגדירים שיעור אינפלציה שנתי «רשמי־לימודי» ושיעור «חלופי».
תוספת עלות חודשית לקטגוריה ≈ הוצאה × (שיעור/100) × (שיעור העברה לצרכן).
האומדן החלופי יכול לכלול תוספת רגישות ייבוא/דולר־שקל לקטגוריות נבחרות — להמחשת אינפלציה מיובאת בלבד.
הפער = סכום חלופי − סכום רשמי־לימודי (חודשי ו×12 שנתי).

תרחישי «פער קטן / בינוני / גדול» רק מזיזים את פערי השיעורים בין העמודות — הנחות להמחשה, לא תחזית מאקרו.

למה דיור מקבל דגש

בשיח על מדדים חלופיים, דיור הוא לעיתים מקור הפער העיקרי: מדד רשמי עשוי למדוד דיור בבעלות באופן שונה מתחושת שכירות או עלות מימון בשוק. במחשבון אפשר להעלות/להוריד את שיעור הדיור החלופי ולראות איך זה משנה את האינפלציה המשוקללת של הסל שלכם — בלי לטעון שזו מתודולוגיית למ״ס או Truflation.

מקורות והנחות סטטיות

השראה מושגית: מדדי אינפלציה חלופיים בתדירות גבוהה (למשל Trueflation / Truflation כרעיון ציבורי) — בלי שימוש בנתונים או ב־API שלהם.
קטגוריות הסל: קירוב חינוכי לקטגוריות צרכניות בישראל (דיור, מזון, תחבורה, אנרגיה וכו׳) — לא משקלי המדד הרשמי של הלמ״ס.
שיעורי ברירת מחדל: מספרים היפותטיים סביב יעד/סביבת אינפלציה ישראלית להמחשה (~2%–4%) — ניתנים לשינוי מלא בידי המשתמש.
טבלת היסטוריה 2015–2025: עמודת CPI ממקור World Bank/IMF (FRED FPCPITOTLZGISR); עמודת טרופלציה לפי הנוסחה השקופה בסעיף «היסטוריה שנתית» — אומדן חינוכי היפותטי בלבד. ראו גם טרופלציה מול מדד רשמי שנה־אחר־שנה.

מגבלות YMYL

לא מדד רשמי, לא הצמדה חוזית, לא תחליף לפרסומי בנק ישראל או הלמ״ס.
לא ייעוץ תקציב, משכנתא, השקעות או מס.
סל אישי שונה מסל ממוצע; תוצאות אינן מנבאות מחירים עתידיים.

כלים קשורים: מחשבון אינפלציה וכוח קנייה, תשואה ריאלית, מדדים מאקרו חיים, חוב לאומי ארה״ב. כתב ויתור מלא.

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות על מחשבון טרופלציה לישראל

מה זה מחשבון טרופלציה לישראל?

זה כלי לימודי שממחיש רעיון בסגנון Trueflation / טרופלציה: אומדן אינפלציה «חלופי» להמחשה מול הנחה בסגנון מדד רשמי, על סל הוצאות ישראלי שהמשתמש מזין. התוצאה אינה מדד רשמי של הלמ״ס, אינה Truflation של Tru Labs, ואינה ייעוץ או תחזית.

מה ההבדל בין מדד המחירים לצרכן לבין «טרופלציה» במחשבון?

מדד המחירים לצרכן (CPI) של הלמ״ס הוא המדד הרשמי בישראל — מתודולוגיה סטטיסטית, פרסום תקופתי, והתאמות מקצועיות. במחשבון, «טרופלציה» היא כינוי לימודי לאומדן חלופי היפותטי: למשל דיור לפי תחושת שוק (שכירות/מימון) במקום רכיב דיור מוחלק/מעוכב, משקלי קטגוריות שניתן לעדכן מהר יותר, ובלי ייחוס למתודולוגיה הרשמית. זה לא תחליף למדד.

האם זה מחובר ל־Truflation.com או לנתוני הלמ״ס?

לא. אין חיבור ל־API של Truflation, אין שיוך ל־Tru Labs, ואין משיכת מדד רשמי חי מהלמ״ס. ברירות המחדל והתרחישים הם הנחות חינוכיות סטטיות שניתן לשנות ידנית.

איך מחשבים את הפער?

לכל קטגוריה: תוספת עלות ≈ הוצאה חודשית × שיעור אינפלציה שנתי של הקטגוריה. מסכמים לפי הנחת «רשמי־לימודי» ולפי הנחת «חלופי־לימודי», ואז מציגים הפרש חודשי ושנתי ושיעור אינפלציה משוקלל לסל שלכם. נוסחה מפושטת להמחשה בלבד.

למה דיור חשוב כל כך במודל?

במדדים חלופיים בעולם (ובשיח על Trueflation) דיור הוא לעיתים מקור הפער הגדול מול מדד רשמי — כי מדדים רשמיים עשויים למדוד דיור בבעלות באופן מעוכב או שונה מתחושת שכירות/משכנתא בשוק. במחשבון אפשר להגדיר שיעור דיור «רשמי» מול «שוק» ולראות את ההשפעה על הסל — לימוד בלבד.

האם אפשר להסתמך על המחשבון להחלטות כספיות?

לא. אינפלציה בפועל משתנה, סל אישי שונה, והמודל מפשט מאוד. זה אינו ייעוץ השקעות/משכנתא/תקציב, אינו קובע הצמדות חוזיות, ואינו תחליף לייעוץ מורשה בישראל.

מה מופיע בטבלת ההיסטוריה השנתית 2015–2025?

לכל שנה קלנדרית: שיעור אינפלציית CPI שנתי ממוצע לישראל ממקור מפורסם (World Bank/IMF דרך FRED, מבוסס נתוני למ״ס), מול אומדן חינוכי היפותטי של «טרופלציה» לפי נוסחה שקופה (פרמיית דיור שוק + תוספת ייבוא/אנרגיה לימודית), והפער בנקודות אחוז. זו אינה סדרת Truflation רשמית.

איך נגזר האומדן החלופי לכל שנה?

נוסחה לימודית: אומדן ≈ CPI_רשמי + משקל_דיור(0.35) × העברה(0.45) × max(0, עליית_מחירי_דירות − CPI_רשמי) + תוספת_ייבוא/אנרגיה. מחירי הדירות הם קלט חינוכי בהשראת מדד מחירי דירות של הלמ״ס (שאינו חלק ממדד המחירים לצרכן). התוצאה היפותטית להמחשה בלבד.